בריאות וחברה
רשתות חברתיות
טלה-רפואה ומחלות כרוניות
שיקום מרחוק
העצמת המטופל
התכנית הלאומית לסוכרת
אודות
עיקרי התכנית
תחומי פעולה
פרסומים
לחיות עם סוכרת
המדריך המלא למטופל הסוכרתי
השתלמויות
פרסומים מיוחדים
תחומי פעולה לקידום בשנת 2017 גירסה להדפסה

התוכנית הלאומית לסוכרת ממקדת את מאמציה בתקופה הקרובה במימוש היעדים הבאים:

 

הסדרת מרפאות לחולי סוכרת סוג 1 מבוגרים

הבעיה: כיום קיימות 16 מרפאות סוכרת לילדים בבתי החולים ובקהילה. מרבית הילדים בישראל המאובחנים עם סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים) מטופלים במסגרות אלו. לעומתם, בוגרים (מעל גיל 18) אינם מקבלים טיפול אופטימלי עקב מיעוט מסגרות ייעודיות המתמחות בטיפול בסוכרת נעורים אצל מבוגרים. מחסור זה חמור במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית.

 

הפתרון המוצע: הקמת מרכזים ייעודיים לטיפול בסוכרת סוג 1 לגיל המבוגרים. המרפאות תכלולנה צוות רב מקצועי המונה מומחה לאנדוקרינולוגיה/סוכרת, אח בוגר קורס על בסיסי בסוכרת, דיאטן בעל הכשרה בתחום הסוכרת, עובד סוציאלי ופסיכולוגים/פסיכיאטרים קליניים. כמו כן תשתמשנה המרפאות בטכנולוגיות מתקדמות כגון משאבות, סנסורים, ומדי סוכר של כל החברות, לצד המחשוב הנדרש לפריקת הנתונים של טכנולוגיות אלו.

מעודכן לתאריך: מאי 2017

 

הטמעת תפקיד מחנך לסוכרת

הבעיה: למרות ההכרה בישראל בחשיבותו ובתרומתו של מחנך הסוכרת לטיפול ולניהול המחלה, קיימים מעט אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה לעסוק בתחום והתפקיד עדיין לא ממוסד. התוכנית הלאומית למניעה ולטיפול בסוכרת שמה לה למטרה לספק מענה לצורך הקיים במחנכים ובהתאם, להגדיר, לבנות ולמסד את התפקיד בישראל.

 

הפתרון המוצע: כיום, מחנכים לסוכרת עובדים במערכת הבריאות במסגרת עבודתם השוטפת, אך ללא הכרה ביכולתם לעסוק בחינוך טיפולי. לצורך מיסוד התפקיד במערכת הבריאות נוקטת התוכנית הלאומית בשני צירי פעולה מרכזיים:

הציר הרגולטורי סביבו מתרכזים המאמצים להכרה של משרד הבריאות בתפקיד (על מרכיביו השונים (ולמיסודו במערכת הבריאות.  התוכנית הוצגה בפני הנהלת משרד הבריאות ובפני המועצה הלאומית לסוכרת. משיחות ודיונים עם ראשי מקצועות הבריאות ומנהלים בכירים במערכת הבריאות עולה כי ישנה הסכמה על חשיבות מעורבותם והובלתם של אנשי מקצועות הבריאות השונים את תכני החינוך הטיפולי, אך הובהר כי העיסוק בתחום לא יגיע לכדי הכרה כמקצוע  )בשל מגבלות הקשורות בצורך בחקיקה). במקום זאת עלו אלטרנטיבות שונות להכרה במעמד, כגון מומחיות.

הציר המקצועי פועל ליצירת תקן אחיד לתפקיד ואיגוד הידע והניסיון התאורטי והמעשי בתחום החינוך לסוכרת בישראל ובעולם. הציר המקצועי מתבטא בקורסים ובסדנאות המשך בשיתוף עם מרכז ההדרכה של משרד הבריאות.

במקביל לשני צירי הפעולה הללו, מתבצעת עבודת מטה מול גופים וארגונים רלוונטיים (משרד הבריאות וקופות החולים) לקליטת מחנכי סוכרת לעבודה בתפקיד זה. קופת החולים הראשונה שהחלה בתהליך ההטמעה של התפקיד היא לאומית שירותי בריאות, שהכשירה "שגרירים" מתוך הצוותים המטפלים בחולי סוכרת במרפאות. אותם שגרירים עובדים במסגרת "זמן מוגן" שבועי אשר מוקצה לכל מרפאה על בסיס קבוע. במסגרת הזמן הזו, יכול איש הצוות לקיים מפגש טיפולי מעצים עם מטופל שזקוק לתשומת לב מיוחדת.

מעודכן לתאריך: מאי 2017

 

פיתוח רשמים

הבעיה: בשנת 2014 הוקמו במשרד הבריאות רשמים לאומיים לסוכרת, טרום סוכרת וניתוחים בריאטריים. המידע הנאסף אינו מספק לצורך אפיון מהלך המחלה וסיבוכיה וזיהוי אוכלוסיות בסיכון ופערים בטיפול. בעיה נוספת היא שלא קיימים רשמים לאוכלוסיות הבאות: רשם לסוכרת הריון (קבוצה בסיכון גבוה להופעת סוכרת בעתיד), רשם לסוכרת נעורים, רשם לכף רגל סוכרתית ורשם בריאטרי ילדים.

 

הפתרון המוצע: הקמת מאגרי מידע תקפים ומלאים והוספת משתנים לרשמים הקיימים הן מנתוני קופות החולים ובתי החולים והן מהצלבת מידע עם מרשם האוכלוסין. הנתונים החסרים שיישאבו מבסיסי הנתונים שהוזכרו - סיבוכי סוכרת, סוגי טיפול, סוג הסוכרת, מידע דמוגרפי וסוציואקונומי, מידע על נטל התחלואה ונתוני מעקב (רשם בריאטרי). כמו כן, תוקם ועדת היגוי שתקבע הגדרות ושיטה להקמת רשם סוכרת הריון.

מעודכן לתאריך: מאי 2017

 

חזור