מדיניות בריאות
המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה
המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות
מדיניות גנטית וביו-אתיקה
צוות היחידה
מחקרי ביואתיקה
מחקרי מדיניות גנטית
קבוצת דיון בריאות, ביואתיקה וחברה
דיונים אתיים
הפסקות הריון מאוחרות בישראל גירסה להדפסה
 

חוקרים ראשיים

ד"ר ליאת לרנר-גבע,פרופ' בולסלב גולדמן,ד"ר ענת מישורי-דרעי.

 

רקע

כתוצאה מעליה מואצת ביכולות הטכנולוגיות ובמגוון הבדיקות הטרום לידתיות, עולה בעשור האחרון משמעותית מספר המקרים בהם נשקלת הפסקת הריון בשל בעיה עוברית, במיוחד לגבי  מומים המופיעים בשלב הריון מתקדם. ברוב מדינות הדמוקרטיות המערביות, הפסקת הריון בשלב בו העובר אינו בר-חיות נחשבת כזכותה של האשה ההרה. בשלב החיות, בעיקר בשל היבטים אתיים, קיימים הבדלים משמעותיים בין מדינות, מאיסור מוחלט  ועד העדר כל הגבלה חוקית ומעשית.

בישראל מבוצעות הפסקות הריון  עפ"י "חוק עונשין התשל"ז-1977", המתנה את אישור הפעולה בקיום תנאים מסוימים (כגון מומים עובריים וסיכון לבריאות האם). אישור הפסקת ההריון עד לשבוע ה- 23 נעשה ע"י ועדה רפואית שחבריה קבועים בחוק. לאישור הפסקה מאוחרת (שבוע 24 ואילך) נדרשת ועדה על-אזורית שחבריה בכירים יותר, כמוגדר בחוק.

בהשוואה לעולם, נראית בארץ ליברליות בשאלת מניעת הלידה של ילד פגוע,  גישה המשתקפת גם בפעולת הועדות להפסקת הריון. העדר מעמד חוקי לעובר בישראל מאפשר קיום הפסקות הריון מאוחרות ביותר. הועדות הינן בד"כ מתירניות ושיעור הסירוב לבקשות להפסיק את ההריון הינו נמוך ביותר, ואף יורד עם השנים.

בישראל של שנת 2005 הופסקו כ- 13.6% מכלל ההריונות הידועים. ההפסקות המאוחרות (שבוע 24 ומעלה) נעשות בעיקר (88%) בשל מום עוברי גופני או שכלי. הן מהוות כאחוז אחד מכלל ההפסקות, מהשיעורים הגבוהים בעולם המערבי. 

 

יעדים ומטרות

אפיון הפניות להפסקות הריון מאוחרות ואישורן מהיבטים דמוגרפים, מקצועיים וחברתיים:  

1. תיאור אוכלוסיית הפניות לועדות להפסקות הריון מאוחרות מאז ההחלטה על אישור   הפסקות הריון מאוחרות (1994)  ועד היום (בכפוף למאגר הנתונים הזמינים בלמ"ס).
2. בחינת המשתנים המנבאים את החלטת הועדה לדחות או לאשר את הבקשה.

3. הערכת מגמות הקשורות באוכלוסיית הפונות ובהחלטת הועדות לאורך זמן.   

4. בחינת עמדות מקצועיות של מומחים מתחומים רלוונטיים לגבי אישור הפסקות הריון מאוחרות. 

 

השלכות

בישראל בוצעו מעט מחקרים המנסים להעריך את היקפי תופעת הפסקות הריון, או להתייחס אליה מההיבט של חברי הועדות. מחקר זה יציג את תפיסותיהם של אנשי מקצוע לגבי אישור הפסקות ההריון, יברר צרכים ובהתאם יציע כלים אפשריים שמטרתם להקל על עבודת הועדות, בעיקר מההיבט הערכי והמדיקו-לגלי. במקביל, יאופיינו במחקר מקרי הפסקות ההריון המאוחרות על סיבותיהם ומאפייניהם. כך יתאפשר לבחון מגמות ולהציע התערבויות ממוקדות שמטרתן צמצום מספר ההפסקות המאוחרות.

 

סוג המחקר

חלק א': ניתוח דמוגרפי ומיילדותי של מקרי הפסקות הריון מאוחרות:

מחקר היסטורי רטרוספקטיבי המבוסס על נתונים סטטיסטים הנאספים בלמ"ס ובביה"ח.

חלק ב': הערכת עמדות מומחים מקצועיים:

מחקר חתכי מבוסס על עמדות פאנל מומחים מתחומים רלוונטיים לשאלת הפסקות ההריון.

 

שיטות

אוכלוסיית המחקר:

חלק א':  כלל הפניות לועדות העל-אזוריות מאז 1994 ועד היום

חלק ב':  מומחים ממגזרים רפואיים ופארא-רפואי המשתתפים בועדות, או שתחום עיסוקם רלוונטי לשאלת הפסקות ההריון. ביניהם: גנטיקה, אתיקה/משפט, מיילדות, נאונטולוגיה ועבודה סוציאלית.    

 

איסוף נתונים:

חלק א':

הנתונים יתקבלו מהלמ"ס, המדווחת מהועדות להפסקת הריון ברחבי הארץ. בנוסף תיעשה פניה מדגמית אל מספר ועדות על-אזוריות.

 

חלק ב':

לצורך הערכת עמדות מומחים מקצועיים יעשה שימוש במתודולוגית RAND/UCLA  (Appropriateness Method (RAM. בשיטה זו, פנל מומחים בוחן את מידת ההלימה של ביצוע הליך רפואי (כאן- הפסקת הריון מאוחרת) בהינתן אינדיקציות מסוימות. ההלימה עבור כל אינדיקציה זוכה לציון שבין 1-9 (1=לא הולם, 9=הולם בהחלט). הדירוג נעשה בשני שלבים: "עצמאי" (כל חבר פנל לעצמו) ו"משותף" (פגישה ודיון מונחה).

 

מועד התחלה ומשך מתוכנן

המחקר החל בינואר 2008, ומתוכנן להמשך כשנה.

 

גורם מממן

העמותה לגנטיקה קלינית

 

 

חזור