אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
בריאות האישה
בריאות הילד
פרסומי היחידה
מסד הנתונים הלאומי לטיפולי הפרייה חוץ גופית בישראל
מסד הנתונים הלאומי של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
מחלות זיהומיות בקהילה
הערכת שינויים דמוגרפיים בישראל בעקבות בחירת מין היילוד בטכנולוגיית טרום הפרייה גירסה להדפסה

חוקרים ראשיים

פרופ' ליאת לרנר-גבע, ד"ר יעל השילוני-דולב, ד"ר גלית הירש

שותפים

פרופ' בולסלב גולדמן: היחידה למדיניות גנטיות וביואתיקה

פרופ' איל שיף: מנהל חטיבת מיילדות וגניקולוגיה מרכז רפואי שיבא

רקע

מאז ומעולם ביקשו בני האדם לשלוט במין צאצאיהם. את הסיבות המרכזיות לרצון זה ניתן לחלק לשתיים:

  1. סיבות רפואיות (בעיקר העברת מחלות גנטיות האחוזות למין).
  2. סיבות חברתיות (העדפת מין מסוים מסיבות דתיות, כלכליות או רגשיות, או כמיהה לאיזון בין המינים במשפחה).

כיום, טכנולוגיה חדישה הנקראת אבחון גנטי טרום השרשתי (Pre Implantation Genetic Diagnosis-PGD), מאפשרת לברור את מין העובר טרם ההפרייה. לשיטה זו אחוזי הצלחה גבוהים מאד אך, עלותה גבוהה והיא מערבת סיכונים רפואיים אפשריים לאם ולעובר. בנוסף, מיוצרים במסגרתה עוברים עודפים.

נוסף לכך ביצוע בחירת מין עובר שלא מסיבות רפואיות, אלא מסיבות חברתיות, הוא נושא השנוי במחלוקת קשה.

המתנגדים למתן אישור לשימוש חופשי בטכנולוגיות לבחירת מין עובר משתמשים במספר טיעונים עיקריים:

  1. סכנה לפגיעה דמוגרפית באיזון בין המינים (אם כי כדי שמצב זה יתרחש צריכה להיות העדפה חזקה למין מסוים, כמו גם נכונות גבוהה להשתמש לשם כך בסיוע רפואי).
  2. סכנת "המדרון החלקלק", בחירת מין עובר כצעד ראשון בדרך ליצירת תינוקות לפי הזמנה, ולהתערבות חסרת תקדים במעשה הבריאה.
  3. הטענה כי שיטות לבחירת מין עובר הן סקסיסטיות במהותן, ולכן מפלות נשים.
  4. חשש מנזק פסיכולוגי פוטנציאלי לילד, שמקורו בלחץ כבד מצד ההורים לעמוד בציפיות שתולים בו או בה. מצב אחר אפשרי הוא אי הצלחה בטיפול המובילה להולדת ילד מהמין הלא רצוי. כמו כן, יש מי שטוען כי עצם המצב בו הורה משפיע ביודעין על ההרכב הגנטי של ילדו, פוגע במלוא זכויותיו של הילד כאדם.
  5. התנגדות ליצירת ביציות מופרות עודפות.

מדינת ישראל היא המדינה הראשונה בעולם המתירה בחירת מין עובר מטעמים לא רפואיים בנסיבות מסוימות. ההסדרה המשפטית של השימוש בטכנולוגיה לבחירת מין הילוד נעשית כיום במסגרת של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 21/05 מיום 9.5.05 העוסק בהסדרת השימוש בטכנולוגיה של בחירת מין הילוד באמצעות אבחון גנטי בהליך של PGD. הכלל המרכזי בחוזר הוא כי בחירת מין הילוד, תותר רק מסיבות רפואיות הקשורות למניעת מומים מולדים חמורים ביילוד. במקרים בהם מתבקשת בחירת מין הילוד מסיבות אחרות, רשאית ועדה ארצית שהוקמה לצורך העניין, לאשר את ההליך רק בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים: קיומו של סיכון עבור הבריאות הנפשית של ההורים, או הילד העתיד להיוולד, היות המבקשים הורים ל- 4 ילדים משותפים מאותו מין (פרט לחריגים נדירים), מתן ייעוץ והסבר גנטי ואתי להורים בדבר משמעות החלטתם וקבלת הסכמתם להליך ולהפריה החוץ גופית, והסבר להורים כי יש להם 'הזדמנות אחת' לביצוע ההליך לצורך בחירת מין הילוד, כל עוד מדובר בעוברים תקינים שהתקבלו בעקבות ההליך (במטרה להימנע מייצור עוברים עודפים).

לוועדה מוקנה שיקול דעת אשר אמור לכלול התייחסות גם לשאלת הסיכון עבור האם, נחיצות הליך ההפריה החוץ גופית והליך האבחון הטרום השרשתי מסיבות אחרות ומצבם המשפחתי והחברתי של המבקשים.

מכיוון שמדובר בנוהל חדש, נקבע בחוזר המנכ"ל כי הועדה תגיש דו"ח שנתי המתייחס לבקשות בהן היא דנה. הדו"ח אמור להיבחן ע"י 3 הועדות הבכירות לביו-אתיקה.

לאחרונה, חברי כנסת מסיעות שונות הביעו התנגדות לכך שנושא בחירת מין היילוד מוסדר באמצעות חוזר מנכ"ל, ודרשו לחוקק חוק בנושא.

לא קיים מחקר מקיף שעסק בסוגיה זו בישראל.

יעדים ומטרות

  1. לחשב את שיעור המשפחות בישראל המעוניינות בבחירת מין היילוד מתוך תת קבוצות של משפחות עם ארבעה ילדים מאותו מין, שלושה , שניים, או ילד אחד, ולאפיין את המעוניינים בבחירת מין היילוד לעומת אלו שאינם מעוניינים.
  2. להעריך ולאפיין את המשפחות העונות לקריטריון המוגדר בחוזר מנכ"ל (לפחות 4 ילדים משותפים מאותו מין) שמעוניינות לפנות לוועדה בבקשה לאשר את הפרוצדורה לברירת מין היילוד .
  3. לבדוק האם בין אלו המעוניינים בבחירת מין היילוד יש העדפה למין מסוים, דבר שעלול להשפיע על יחסי המינים במשפחה הישראלית.
  4. לבדוק האם מתן אפשרות לבחירת מין היילוד תשפיע על גודל המשפחה (תגדיל או תקטין את גודל המשפחה המתוכנן/הרצוי).

השלכות

מחקר זה, אשר יעסוק בהכרת האוכלוסייה הפוטנציאלית המעוניינת בבחירת מין היילוד ובמניעיה, כולל זו העונה לקריטריונים שהוגדרו בחוזר מנכ"ל, יספק מידע חשוב שיאפשר לגופים המוסמכים לבחון בצורה ראויה ומושכלת ועל סמך בסיס נתונים רחב את המדיניות הציבורית בנושא.

סוג המחקר

סקר חתך

שיטות

אוכלוסיית המחקר מורכבת ממדגם מרובד (stratified sample) של משפחות בישראל בהם ההורים בגיל הפוריות (האם בגיל 17-45 שנים והאב 17-65 שנים), ויש להם ילד אחד, שניים, שלושה, או ארבעה מאותו המין.

כלי המחקר

שאלון טלפוני שכלל בין היתר:

  • פרטים דמוגרפים: כולל גיל, מוצא, השכלה, רמת הכנסה, מספר ילדים מין וגיל.
  • עמדות ביחס להתרה או איסור של בחירת מין העובר
  • עניין בהרחבת המשפחה ובבחירת מין היילוד הבא, כולל מין היילוד הרצוי.
  • תכנון גודל המשפחה בהעדר אפשרות לבחירת מין היילוד ובמצב בו הדבר אפשרי, ללא תלות בפרוצדורה ועם תלות בפרוצדורה של PGD.
  • סיבות אישיות ומשפחתיות לבחירת מין היילוד ומידת ההסכמה בין בני הזוג בנושא.
  • הפרוצדורה המקובלת לבחירת מין היילוד מבין פרוצדורות אפשריות כיום או בעתיד.

תוצאות

בקרב המשיבים שתכננו להגדיל את המשפחה, 42.6% היו מעוניינים לבחור את מין היילוד. הייתה נטייה לרצון לאזן את המינים במשפחה. בניתוח רב-משתני היות המשפחה חרדית הורידה את הסיכוי לרצות בבחירת מין הילוד (OR = 0.02; 95% CI: 0.01-0.06), ומספר רב יותר של ילדים ממין אחד במשפחה הגביר את הרצון לבחור את מין הילוד (OR = 3.12; 95% CI: 1.54-6.32).

גורם מממן

העמותה לגנטיקה קלינית

פרסומים

Hashiloni-Dolev Y, Hirsh-Yechezkel G, Boyko V, Wainstock T, Schiff E, Lerner-Geva L. Attitudes towards sex selection: a survey among potential users in Israel. Prenatal Diagnosis. 30(11); 1019-1025; 2010.

 

 יעל השילוני-דולב, גלית הירש-יחזקאל, ולנטינה בויקו, תמר וינשטוק, אייל שיף וליאת לרנר-גבע. בחירת מין היילוד בישראל: סקר עמדות בקרב מעוניינים פוטנציאליים. מגמות- כתב עת למדעי ההתנהגות. 2014

 

 

חזור