אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
פרסומים
הוראה והדרכה
אי-שוויון בבריאות - מרכז ידע
פרסומים בנושא אי שיוויון בבריאות
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
ניהול מחלה בקרב חולי COPD גירסה להדפסה
 

החוקרים ממכון גרטנר:

ד"ר עפרה קלטר-ליבוביץ

ד"ר מיכל בנדרלי

פרופ' לורנס פרידמן

גב' לירז אולמר

ד"ר חבי מורד

פרופ' מרדכי שני

 

 

חוקרים נוספים:

פרופ' גרשון פינק

ד"ר דוד שגב

ד"ר מרינה גלוך

גב' תחיה מולכו-פלקנברג-לופט

ד"ר גלית קאופמן

חוקרים נוספים משירותי בריאות כללית

 

רקע:

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) במרבית המקרים באה על רקע עישון סיגריות, וקשורה בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, פגיעה באיכות החיים ובתפקוד, וכרוכה בנטל חברתי וכלכלי כבד. עיקר ההוצאות בגין המחלה הן על אשפוזים חוזרים. ניהול מחלה (disease management) היא אחת השיטות שהוצעו על מנת להתמודד עם הנטל ההולך וגדל של המחלה על מערכות הבריאות בארץ ובעולם, במטרה להשיא תוצאי-בריאות ולרסן עלויות. יש שונות רבה בתועלת שדווחה מהתערבות זו, וחלק מההסבר לכך נובע מהבדלים במרכיבי ההתערבות הנכללים בתוכניות השונות, בסוג החולים שנכללו, בטיפול שניתן לחולים בקבוצת הבקרה, ובמתודולוגיה של מחקרי ההערכה של תכניות אלה. הניסוי הנוכחי נועד לבחון את התועלת מתכנית לניהול מחלה בקרב חולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית, מבוטחי שירותי בריאות כללית השייכים למחוז שרון-שומרון ומחוז תל-אביב. התוכנית היא פרי של שיתוף פעולה בין מכון גרטנר ושירותי בריאות כללית.

 

שיטות:

המחקר נוהל בשנים 2009-2014 כניסוי קליני מבוקר ואקראי, ונכללו בו 1,202 חולים בוגרים (בני 40 ומעלה) עם אי מחלת ריאות חסימתית כרונית בדרגה בינונית עד קשה מאד. 29% מהחולים הוגדרו כבעלי מחלה בלתי-יציבה, שביטוייה היה לפחות אשפוז אחד או שתי פניות למיון בשנה האחרונה עקב החמרה בסימפטומים הנשימתיים. החולים הוקצו באופן אקראי לטיפול באמצעות ניהול מחלה (זרוע ההתערבות)  בתוספת לטיפול המומלץ בחולי COPD, או לטיפול המומלץ בלבד (זרוע הבקרה). ניהול המחלה נעשה ע"י צוות רב-מקצועי שכלל אחיות מנהלות מחלה, רופאי-ריאות, עובדות סוציאליות ודיאטניות שפעלו בשני מרכזי COPD מחוזיים. כל מטופל בזרוע ההתערבות שויך לאחות מנהלת-מחלה, אשר יצרה עמו קשר טלפוני או באמצעות skype בפרקי זמן קבועים, בין ביקורי המעקב במרכז COPD. ניהול המחלה שניתן ע"י אחיות כלל תיאום הטיפול מול המטפלים השונים במרכזי COPD ובקהילה, הדרכת החולים ובני משפחותיהם לטיפול-עצמי, ניטור הסימפטומים של המחלה, של היענות המטופלים לטיפול התרופתי ולאורח-החיים המומלץ, שינוי במשטר הטיפול התרופתי בהתאם להנחיות רופא הריאות ופרוטוקולים מובנים, ומתן ייעוץ במקרה של החמרה בסימפטומים הנשימתיים.

כל המשתתפים שנכללו במחקר קיבלו את הטיפול המומלץ לחולי COPD, אשר כולל, בנוסף למעקב רופא המשפחה, מעקב רופא מומחה במחלות ריאה, טיפול במשאפים המכילים תרופות להרחבת-סמפונות וסטרואידים, השתתפות בסדנא ומתן טיפול תרופתי לגמילה מעישון (בקרב משתתפים שהיו מעשים פעילים במהלך הניסוי), השתתפות בשיקום נשימתי שכלל פעילות גופנית בהשגחה וניטור, וכן ייעוץ תזונתי וייעוץ פסיכוסוציאלי לפי הצורך.

התוצא הראשי במחקר היה הזמן שחלף ממועד הכניסה של המשתתף למחקר ועד אירוע ראשון של אשפוז בגין החמרה בסימפטומים הנשימתיים, או מוות מכל הסיבות. תוצאי-משנה כללו את כלל האשפוזים וסך כל ימי האשפוז בגין מחלת הריאות ומכל הסיבות, תפקוד, דיכאון ואיכות חיים.

 

ממצאים:

במהלך המעקב, %45 מהמשתתפים בניסוי חוו אירוע של אשפוז בגין החמרה בסימפטומים הנשימתיים או מוות. משך הזמן החציוני שחלף (טווח) עד לאירוע זה היה 1.0 (0-4.0) שנים בקבוצת ההתערבות ו-1.1 (0-4.1) שנים בקבוצת הביקורת [[adjusted hazard rati 0.91 (95%CI: 0.77-1.08). לא היה הבדל בין קבוצות הניסוי בקצב האשפוזים ובמספר ימי האשפוז, כתוצאה מהחמרת מחלה הריאות או עקב כל הסיבות.

בחולים ששויכו לטיפול באמצעות ניהול מחלה הייתה הסתברות גבוהה יותר לחוות שיפור בעל משמעות קלינית במצב המחלה (שנמדד באמצעות שאלון St. George), אולם לא נמצא הבדל בין שתי קבוצות המחקר במדדי איכות חיים, במבחן-הליכה, בתפקודי-נשימה או בסימפטומים של דיכאון במהלך המעקב.

שיעור גדול יותר של חולים ששויכו לקבוצת ניהול המחלה ואשר היו מעשנים פעילים בכניסה לניסוי, דיווחו על הפסקת עישון במהלכו: 26% לעומת 17% בקבוצת הביקורת.

 

מסקנות:

תכנית ההתערבות הכוללנית שנבדקה לא נמצאה יעילה יותר מאשר הטיפול המיטבי המומלץ לחולי COPD (כולל שיקום נשימתי) בהשגת ירידה בשיעור האשפוזים החוזרים או תמותה, בשיפור איכות החיים או תסמיני דיכאון.

את יעילות התוכנית בהשגת שיעורים גבוהים יותר של גמילה מעישון יש לאשר במחקרים נוספים.

 

פרסומים:

Kalter-Leibovici O, Benderly M, Freedman LS, Kaufman G, Molcho Falkenberg Luft, T, Murad H, Olmer L, Gluch M, Segev D, Gilad A, Elkrinawi S, Cukierman-Yaffe T, Chen B, Jacobson O, Key C, Shani M, Fink G; Chronic Obstructive Pulmonary Disease Community Disease Management (COPD-CDM) investigators.

Disease Management Plus Recommended Care versus Recommended Care Alone for Ambulatory COPD Patients.

Am J Respir Crit Care Med. 2018 Mar 1. doi: 10.1164/rccm.201711-2182OC. [Epub ahead of print] PubMed PMID: 29494211.

 

 

חזור