אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
פרסומים
הוראה והדרכה
אי-שוויון בבריאות - מרכז ידע
פרסומים בנושא אי שיוויון בבריאות
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
ההשפעה של תכנית לניהול מחלה בהשוואה לטיפול הרגיל בקרב חולים עם אי ספיקת לב כרונית גירסה להדפסה

החוקרים ממכון גרטנר:

ד"ר עפרה קלטר-ליבוביץ

פרופ' לורנס פרידמן

גב' ארנונה זיו

ד"ר חבי מורד

ד"ר מיכל בנדרלי

פרופ' מרדכי שני

גב' לירז אולמר

 

חוקרים נוספים:

פרופ' דובי פריימרק

ד"ר חיים סליבר

ד"ר גלית קאופמן

חוקרים נוספים ממכבי ומרכז רפואי שיבא

 

רקע:

אי ספיקת לב היא תסמונת הקשורה בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, פגיעה באיכות החיים ובתפקוד, וכרוכה בנטל חברתי וכלכלי כבד. נטל התחלואה באי ספיקת הלב הולך וגדל עקב הזדקנות האוכלוסייה ועליה בהישרדות לאחר אירועים חדים של תחלואה לבבית, בעיקר ממחלת לב איסכמית. עיקר ההוצאות בגין אי ספיקת לב הן על אשפוזים חוזרים. ניהול מחלה (disease management) היא אחת השיטות שהוצעו על מנת להתמודד עם הנטל ההולך וגדל של המחלה על מערכות הבריאות בארץ ובעולם, במטרה להשיא תוצאי-בריאות ולרסן עלויות. תכניות לניהול מחלה בקרב חולי אי ספיקת לב נבחנו בעיקר בארה"ב, החל משנות ה-90. קיימת שונות רבה בתועלת שדווחה מהתערבות זו, וחלק מההסבר לכך נובע מהבדלים במרכיבי ההתערבות הנכללים בתוכניות השונות, בסוג החולים שנכללו, בטיפול שניתן לחולים בקבוצת הבקרה, ובמתודולוגיה של מחקרי ההערכה של תכניות אלה. הניסוי הנוכחי נועד לבחון את התועלת מתכנית כלל-ארצית לניהול מחלה בקרב חולים הסובלים מאי ספיקת לב כרונית, מבוטחי "מכבי שירותי בריאות". התוכנית היא פרי של שיתוף פעולה בין מכון גרטנר, "מכבי שירותי בריאות" והמרכז הרפואי ע"ש שיבא.

 

שיטות:

המחקר נוהל בשנים 2007-2012 כניסוי קליני מבוקר ואקראי, ונכללו בו 1,360 חולים בוגרים עם אי ספיקת לב כרונית בינונית עד קשה. 38% מהחולים גויסו לאחר אשפוז עקב החמרה של אי ספיקת הלב, ו-62% בעלי מחלה יציבה גויסו מהקהילה. החולים הוקצו באופן אקראי לטיפול באמצעות ניהול מחלה (זרוע ההתערבות) או לטיפול המקובל ב"מכבי" באותה עת (זרוע הבקרה). ניהול המחלה נעשה ע"י צוות רב-מקצועי שכלל אחיות מנהלות מחלה, קרדיולוגים, עובדות סוציאליות ודיאטניות שפעלו ב-10 מרכזי אי ספיקת לב ובמוקד טלפוני מרכזי. כל מטופל בזרוע ההתערבות שויך לאחות מנהלת-מחלה, אשר יצרה עמו קשר טלפוני או באמצעות skype בפרקי זמן קבועים, בין ביקורי המעקב במרכז אי ספיקת הלב. ניהול המחלה שניתן ע"י אחיות כלל תיאום הטיפול מול המטפלים השונים במרכזי אי ספיקת הלב ובקהילה, הדרכת החולים ובני משפחותיהם לטיפול-עצמי, ניטור הסימפטומים של המחלה, של היענות המטופלים לטיפול התרופתי ולאורח-החיים המומלץ, שינוי במשטר הטיפול התרופתי בהתאם להנחיות הקרדיולוג ופרוטוקולים מובנים, מתן ייעוץ במקרה של יציאה מאיזון, וניטור ביתי יומי של דופק, לחץ-דם ומשקל בעזרת ציוד tele-monitoring שניתן לחולים.

משתתפים ששויכו לזרוע הבקרה טופלו ע"י רופא המשפחה ויועץ קרדיולוג, כמקובל בקופה.

התוצא הראשי במחקר היה הזמן שחלף ממועד הכניסה של המשתתף למחקר ועד אירוע ראשון של אשפוז בגין אי ספיקת לב, או מוות מכל הסיבות, או סיום המחקר.

תוצאי-משנה כללו את כלל האשפוזים וסך כל ימי האשפוז בגין אי ספיקת לב ומכל הסיבות, תפקוד, דיכאון ואיכות חיים.

 

ממצאים:

במהלך המעקב, 57% מהמשתתפים בכל אחת מזרועות הניסוי חוו אירוע של אשפוז בגין אי ספיקת לב או מוות. משך הזמן החציוני שחלף (טווח) עד לאירוע זה היה 2.0 (0-5.0) שנים בקבוצת ההתערבות ו-1.8 (0-5.0) שנים בקבוצת הביקורת [adjusted hazard rati 0.91; 95%CI: 0.79-1.05]. מרבית האשפוזים החוזרים (70%) לא היו עקב אי ספיקת הלב.

החולים ששויכו לטיפול בניהול מחלה חוו פחות דיכאון ואיכות החיים שלהם במהלך המעקב הייתה טובה יותר בהשוואה לחולים ששויכו לזרוע הבקרה.

 

מסקנות:

תכנית ההתערבות הכוללנית שנבדקה לא נמצאה יעילה יותר מאשר הטיפול הרגיל שניתן לחולי אי ספיקת הלב בזרוע הבקרה בהפחתת אשפוזים חוזרים או תמותה, אך שיפרה את איכות החיים של החולים והפחיתה דיכאון.

קרוב לוודאי שגישה טיפולית המתמקדת במחלה אינה מספיקה על מנת לצמצם את מספר האשפוזים החוזרים ולהפחית תמותה בקרב חולים עם אי ספיקת לב כרונית, במערכת בריאות בה יש נגישות אוניברסלית לסל נרחב של שירותי בריאות וטכנולוגיות מתקדמות.

 

פרסומים:

 Disease management in the treatment of patients with chronic heart failure who have universal access to health care: a randomized controlled trial 

 

חזור