אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
פרסומים
הוראה והדרכה
אי-שוויון בבריאות - מרכז ידע
פרסומים בנושא אי שיוויון בבריאות
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
סוכרת באוכלוסייה הערבית בישראל: מדוע אנו לא מצליחים להשיג איזון הולם? גירסה להדפסה

החוקר הראשי:  

ד"ר עפרה קלטר - ליבוביץ'

החוקרים השותפים:

ד"ר ניהאיה דאוד                                    

ד"ר גיורא קפלן                 

ד"ר קטלין אבו-סעד

ד"ר אליאס בשאראת                     

ד"ר גרשון אלפרט                                              

 ד"ר מוחמד מוראד         

 

מטרה:

המחקר נועד לחקור גורמים לחוסר איזון מחלת הסוכרת בחולים הערבים לפי מודל התנהגותי המבוסס על ערכים ואמונות (Health Belief Model) ומרכיבים ממודלים אחרים, כולל: גורמים סביבתיים ומבניים כגון נגישות לשירותי בריאות, וגורמים תרבותיים הקשורים לתפיסת הנורמות התרבותיות בחברה הערבית (Subjective norms of the Social Cognitive Theory). בנוסף, נבדק הקשר בין איזון המחלה וגורמים הכוללים: מאפייני המחלה והטיפול הרפואי; גורמים פסיכו-חברתיים (תחושת מסוגלות עצמית); ומאפיינים סוציו-אקונומים. ההשערות שנבדקו: 1. חסמים חברתיים-תרבותיים ופסיכו-חברתיים משפיעים על הטיפול העצמי בסוכרת ועל השגת איזון הולם של המחלה במטופלים ערבים; 2. חוסר איזון הסוכרת באוכלוסייה הערבית קשור למעמד סוציו-אקונומי נמוך, לזמינות, לנגישות ולידע לגבי טיפול כוללני במחלה, כגון: ייעוץ תזונתי, ורופאים מומחים. 

 

שיטות:

מדובר במחקר חתך שכלל מרכיב איכותני ומרכיב כמותי, ונוהל בשני שלבים. משתתפי המחקר היו גברים ונשים ערבים בגיל 25-64 עם סוכרת, המטופלים במרפאות ראשוניות של "שירותי-בריאות כללית" ב-5 יישובים ערבים הנבדלים על פי מאפיינים גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים, ודת. שלב-א'-איכותני: בכל יישוב התקיימו 2 קבוצות מיקוד של חולי סוכרת מאובחנים שנדגמו באופן אקראי על פי מאפייני מין. בקבוצות המיקוד נאסף מידע על טיפול עצמי בסוכרת ועל גורמים פסיכו-חברתיים, תרבותיים וכלכליים הקשורים בו בהתבסס על מודל האמונות הבריאותיות (תפיסת חומרת מחלת הסוכרת ותפיסת היפגעות מסיבוכי המחלה, תפיסות של חסמים ורווחים כתוצאה מביצוע הטיפול העצמי כנדרש, ומסוגלות עצמית), תפיסת נורמות סובייקטיביות הקשורות לתרבות, וידע על הטיפול במחלה (אוריינות-בריאות). מידע זה הווה בסיס לבניית שאלונים ששימשו אותנו בשלב השני של המחקר.

שלב-ב'- כמותי: נועד 1. לבדוק בקרב 300 חולי סוכרת ערבים את המהימנות והתוקף של הכלים שהוכנו בשלב-א', המיועדים לזהות ולכמת מרכיבים של מודל האמונות הבריאותיות והנורמות הסובייקטיביות הקשורים לאיזון סוכרת; 2.לבחון באופן כמותי באוכלוסייה זו את הקשר בין מאפיינים פסיכו-חברתיים, סוציו-אקונומיים ותרבותיים, ומאפייני המחלה, לבין טיפול עצמי ואיזון הסוכרת.

 

ממצאים:

חולי הסוכרת הערביים שהשתתפו במחקר מאופיינים בחוסר איזון של הסוכרת (ערך HbA1c חציוני=8.3%). בקבוצות המיקוד עלו תחושות של חוסר אונים לגבי היכולת לשלוט במחלה והעדר תקווה לגבי שיפור מצב הבריאות. בחלק הכמותי של המחקר בלטו שיעור גבוה של עודף משקל והשמנת-יתר, וקושי לשמור על אורח-חיים המתאים למחלה: ביצוע פעילות גופנית בשעות הפנאי ושמירה על דיאטה, כולל התנהגות אסורה במפורש כגון שתיית משקאות ממותקים בסוכר, או, בקרב הגברים, עישון סיגריות. חולי הסוכרת הערביים נמצאים במעקב רפואי סדיר, לרוב אצל הרופא הראשוני. מאידך, רמת הידע שלהם על מחלת הסוכרת והטיפול בה, ועל תזונה הולמת לטיפול במחלה אינה טובה. על פי רוב חולי הסוכרת הערבים אינם נמצאים בטיפול תזונתי, המהווה מרכיב חיוני לצורך השגת איזון טוב. הם מגיע לדיאטנית או מבצע ניטור עצמי לרמת הגלוקוז בדם כאשר איזון הסוכרת גרוע. מתוצאות המחקר מתקבלת תמונה של מערכת בריאות אשר יותר משהיא יוזמת, היא מגיבה. תימוכין למסקנות אלה קיימים בממצא, שחולים המדווחים על קבלת הדרכה מספקת לטיפול עצמי, אלו המבקרים אצל הדיאטנית או המטופלים אצל רופא מומחה לסוכרת הם החולים אשר אינם מאוזנים, או כאלה המעריכים את מצב בריאותם כלא טוב. מאידך, מצאנו שחולים המעריכים טוב יותר את מידת ההלימה של הטיפול שקיבלו לרקע המשפחתי והתרבותי שלהם מבקרים לעיתים תכופות יותר אצל דיאטנית ושומרים טוב יותר על התזונה. זה עשוי להצביע על אפקטיביות של הטיפול הכוללני, ושל הטיפול התזונתי במיוחד, כאשר הוא ניתן באופן המותאם לצרכים ולרקע התרבותי-משפחתי.

התחום שנמצא קשור בהערכה הגבוהה ביותר של חסמים היה שמירה הולמת על הדיאטה. נגישות נמוכה לשירותי בריאות, חסמים אישיים לביצוע פעילות גופנית ולשמירה על תזונה, חסמים כלכליים וחסמים משפחתיים-תרבותיים-חברתיים נמצאו כולם קשורים באי שמירה על דיאטה. נגישות נמוכה לשירותי בריאות נמצאה קשורה גם לתדירות נמוכה של ביקורים אצל דיאטנית. לעומת זאת, הערכה גבוהה של מסוגלות-עצמית נמצאה קשורה באופן חיובי בהתנהגויות של טיפול עצמי (ביצוע פעילות גופנית, שמירה על דיאטה וביצוע בדיקות ניטור עצמי לרמת הגלוקוז בדם).

 

מסקנות:

תוצאות המחקר מצביעות על מספר צעדים מעשיים שיכולים לסייע בשיפור איזון הסוכרת בחברה הערבית בישראל, במטרה למנוע סיבוכי סוכרת ארוכי הטווח ולשמר בריאות טובה, תפקוד ואיכות חיים. בראש וראשונה, על מערכת הבריאות לנקוט בגישה יוזמת ומונעת, קרי: ליזום זימון וטיפול סדיר ממועד האבחנה ואילך; לנקוט בגישה של טיפול כוללני ע"י צוות רב-מקצועי הכולל רופא מטפל, אחות מחנכת סוכרת, דיאטנית ואיש-צוות פסיכוסוציאלי הפועלים בתיאום ובשיתוף פעולה. הטיפול הצריך להיות זמין ונגיש תוך הסרת חסמים כלכליים ותרבותיים. תכניות וחומרי ההדרכה צריכים לעבור התאמה לרקע המשפחתי -תרבותי של המטופל ומתוך התחשבות בצרכיו. יש לתת הדרכה לטיפול עצמי באופן מתמשך ובכמות מספקת על מנת להגביר את תחושת המסוגלות-העצמית, הקשורה באופן חיובי בהתנהגויות הטיפול העצמי. יש להגדיל את הזמינות של טיפול תזונתי באמצעות דיאטניות דוברות ערבית, ולהעלות את המודעות של המטפלים לתפקיד המרכזי של הטיפול התזונתי על מנת שיפנו חולים לטיפול אצל הדיאטנית. יש צורך בקבוצות תמיכה של חולי סוכרת בהנחיית עובדת סוציאלית במטרה לקדם העצמה וטיפול עצמי, ולהפחית את הלחצים החברתיים והנפשיים המפריעים לחולה הסוכרת להשיג איזון הולם. יש להקים קבוצות לפעילות גופנית עבור חולי סוכרת בתוך מערכת הבריאות בקהילה, בהנחיית פיזיותרפיסטים. מסגרות אלה, תחת גושפנקא בריאותית, עשויות לסייע להסרת החסמים התרבותיים לביצוע הפעילות הגופנית.     

 

 

חזור