אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
פרסומים
הוראה והדרכה
פרסומים בנושא אי שיוויון בבריאות
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
פערים חברתיים-כלכליים בהתחסנות כנגד נגיף הקורונה בישראל גירסה להדפסה

חוקרים

ד"ר מיכל בנדרלי, היחידה לאפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי דם

פרופ' עפרה קלטר-ליבוביץ', היחידה לאפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי דם

ד"ר עמית הופרט, היחידה לביו-סטטיסטיקה וביו-מתמטיקה

ד"ר איליה נוביקוב, היחידה לביו-סטטיסטיקה וביו-מתמטיקה

גב' ארנונה זיו, היחידה למידע ומחשוב

 

רקע

נתונים מרחבי העולם מצביעים על שיעורי התחסנות נמוכים כנגד נגיף הקורונה בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות וקבוצות מיעוט. מרבית המחקרים שבחנו את תרומתם של גורמים חברתיים-כלכליים לפערים אלה, התייחסו לכל גורם בנפרד.

 

מטרות

לבחון  שילוב גורמים כדי לזהות באופן מדויק יותר תת קבוצות בסיכון מוגבר לשיעורי התחסנות נמוכים.

 

שיטת המחקר

מחקר אוכלוסייה רטרוספקטיבי. מידע על התחסנות התקבל ממאגר הקורונה הלאומי (נתונים מעודכנים ל- 10/05/2021) ועל מאפיינים חברתיים ברמת אזור סטטיסטי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר כלל 6,478,999 בני 15 ומעלה, שלא חלו בקורונה לפני קמפיין החיסונים, ומתגוררים באזורים, עבורם קיים מידע לגבי התפלגות מין וגיל. הסיכוי הרגעי היחסי להתחסנות (HR; Hazard ratio)  והיארעות מצטברת (cumulative incidence)  חושבו באמצעות המודל של Fine & Gray עם הגדרת תחלואה בקורונה במהלך המעקב כסיכון מתחרה.

 

ממצאים

במהלך תקופת המחקר 5,001,535 תושבים קיבלו מנת חיסון אחת -4,709,981 השלימו מנת חיסון שניה (94%). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעור ההתחסנות בין גברים ונשים או בין אזורים גאוגרפיים. שיעורי התחסנות עלו באופן מדורג עם עליה בגיל (מ-67% בקרב בני 20-24 ל-96% בקרב בני 75 ומעלה) ובדרוג חברתי-כלכלי (מ-61% בדרוג 1-3 ל-82% בדרוג 6-7 ו-87% בדרוג  8-10). שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר נמצאו בחברה הערבית (65%) ובאזורים שאופיינו כחרדים (54%). הקשר באזורים המאוכלסים ברובם על ידי ערבים היה תלוי בדרוג חברתי כלכלי כך שהכיסוי החיסוני היה גבוה מאשר בקבוצת היחס של יהודים שאינם דתיים או חרדים בדרוג 1-3 (HR=1.06, רווח סמך (ר"ס) 95%1.02-1.11) ונמוך מאשר בקבוצת היחס בדרוג 6-7 (HR=0.83, ר"ס 95% 0.79-0.87). שיעורי התחסנות נמוכים נמצאו גם בקרב ערבים צעירים עד גיל 45 בהשוואה לבני גילם בקבוצת היחס (HR בבני 25-34: 1.18, ר"ס 1.12-1.28) ונמוך מאשר בקבוצת היחס, מעל גיל 45. בקרב חרדים, שיעורי ההתחסנות היו נמוכים מאשר בקבוצת היחס בכל שכבת גיל או דרוג חברתי-כלכלי למרות צמצום של הפער עם העלייה בדרוג חברתי-כלכלי.

 

מסקנות ותרומה

מצאנו כי הפערים בין קבוצת אוכלוסייה לשיעורי התחסנות הם תלויי גיל ודרוג חברתי-כלכלי. המחקר מדגים את חשיבות החקירה לעומק של שילוב גורמים כבסיס לתכנון מאמץ ממוקד להרחבת הכיסוי החיסוני וצמצום פערי התחסנות באוכלוסייה. הרחבת המחקר לזיהוי החסמים להתחסנות ברמת הפרט בקבוצות שזוהו יוכל לסייע בגיבוש מדיניות כזו. 


 

פרסום

Michal Benderly, Amit Huppert, Ilya Novikov, Arnona Ziv, Ofra Kalter-Leibovici. Fighting a pandemic: sociodemographic disparities and coronavirus disease-2019 vaccination gaps-a population study. International Journal of Epidemiology, 01 February 2022.

 

חזור