אודות המכון
מבנה המכון
אבות המכון
מרדכי שני
ויטה בראל
ברוך מודן
מיכאלה מודן
איך מגיעים
צור קשר
כנס עשור למכון גרטנר
פרופ' מיכאלה מודן ז"ל גירסה להדפסה
 

 

1935-1993

מיכאלה נולדה וגדלה במרכז ת"א ומילדותה נתגלתה כשוחרת ידע. מיכאלה סיימה B.A בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים שם גם פגשה את ברוך מודן אשר למד בביה"ס לרפואה. לאחר נישואיהם נסעו לארה"ב ללימודים באוניברסיטת ג'ון הופקינס. ברוך השלים את לימודי ה- PhD באפידמיולוגיה ומיכאלה סיימה את לימודי ה- M.A בביוסטטיסטיקה. עם סיום לימודיהם, בשנת 1964, שבו בני הזוג לישראל עם בתם הבכורה דלית.

ברוך ומיכאלה מודן ז"ל, יסדו, עם חזרתם, את המחלקה לאפידמיולוגיה קלינית בתמיכתו של פרופ' חיים שיבא, אשר אימץ אותם ושיכן אותם באותו ביתן הנהלה שבו עבד. שנים מספר התגוררו בדירת שיכון בביה"ח תל השומר. מיכאלה וברוך מודן ז"ל הזינו האחד את השני בידיעותיהם והיו מלאי הערכה מקצועית אחד כלפי השני, מיכאלה בשטח הביוסטטיסטיקה וברוך בשטח האפידמיולויגה.

 

בשנת 1968 הקימה מיכאלה מודן את היחידה לביומטריה במסגרת המחלקה לאפידמיולוגיה קלינית. עיקר עבודתה נסב במחקרים בנושאים: סכרת, השמנה ויתר לחץ דם. את מענק המחקר הראשון שלה קיבלה בשנת 1968 מה- NIH-National Institute of Health של ארה"ב ואז החלה את השלב ה- I במחקר בנושא "היפראינסולינמיה כגורם מקשר בין אי סבילות לגלוקוז, השמנה, יתר לחץ דם, פרופיל ליפופרוטאינים מופרע, מאזן קטיונים מופרע וחומצה אורית מוגברת בנסיוב". מחקר זה הפך להיות מחקר אורך אשר נמשך עד היום במסגרת היחידה למחלות לב וכלי דם במכון גרטנר. נושא זה היה אף נושא עבודת הדוקטורט שלה אותו סיימה בהצטיינות ב- 1988.

 

במהלך שנות עבודתה השתתפה בכנסים בינלאומיים רבים ופירסמה כ- 150 מאמרים. גולת הכותרת היו המאמרים שזכו לפירסום ב- Journal of Clinical Investigation  ו- Diabetes & Metabolisme  בהם מיכאלה היתה הראשונה שגילתה, על בסיס מחקר אפידמיולוגי את הקשר בין היפראינסולינמיה במרכז תהליך מטבולי שכולל השמנה, לחץ דם וסכרת, שאח"כ הוכח קלינית כסינדרום X - 1,2.

מיכאלה דגלה באפידמיולוגיה התערבותית לצורך מניעה מראש של מחלות ועסקה במידע שישרת את הרופאים בהערכה בסיסית של המחלה ובהתערבות מכוונת על בסיס הממצאים האפידמיולוגים. דוגמא להתערבות מכוונת הינה באמצעות הפקת המדריך הכולל תכנית התערבותית להורדת יתר לחץ דם על-בסיס שינוי באורח חיים וללא התערבות תרופתית (עורך ד"ר ויסקופר).

 

מיכאלה היתה בעלת כושר ניתוח אנליטי מדהים, אך לא פסחה על תחומים אחרים והיתה בעלת ידע, עומק רב ופתיחות רבה בתחומים מגוונים ביניהם גם תרבות ואמנות. תכונות בולטות אלו קיבלו ביטוי אצל שלושת בנותיה - האחת רופאה אנדוקרינולוגית, השניה עוסקת באמנות הציור והשלישית באמנות המשחק והקולנוע.

תאוותה לידע היתה רבה וההתלהבות שבה עסקה במחקריה השונים סחפה את הקרובים אליה. מיכאלה היתה עקשת להגיע למצויינות בכל תחום ודרכה היתה נטולת פשרות או קיצורי דרך. מצויינות זו גרמה לה לסיפוק עצום ולא היה בה כל רצון לתהילה. למרות עיסוקיה הרבים, דלתה היתה פתוחה לייעוץ והדרכה לקלינאים צעירים ורבים מתלמידיה, שהינם מבכירי הרופאים בארץ, מציינים את השפעתה הרבה על עבודתם ודרך ראייתם. רבים מהם ראו בה את חברתם הקרובה.

מיכאלה קיבלה את תואר הפרופסור מביה"ס לרפואה, אוניברסיטת ת"א, ב- 1991.

 

מיכאלה הלכה לעולמה ב- 1993, לאחר מחלה קשה.

 

יהי זכרה ברוך.