אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
פרסומים
הוראה והדרכה
אי-שוויון בבריאות - מרכז ידע
חווית המטופל עם חולי כרוני
עישון
פעילות גופנית
חיסונים
בדיקות סקר
מצב רגשי
תזונה
עודף משקל והשמנה
מחלות כרוניות והתנהגות מסכנת בריאות
בריאות יוצאי אתיופיה
הוצאות משקי בית על ביטוחי בריאות
הוצאות משקי בית על בריאות שיניים
הוצאות משקי בית על תרופות
סוכרת באוכלוסיות נבחרות בישראל
פרסומים בנושא אי שיוויון בבריאות
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
מחלות זיהומיות בקהילה
הוצאות משקי בית על ביטוחי בריאות גירסה להדפסה
 

מטרות:

לבחון את הוצאות משקי הבית על ביטוחי בריאות משלימים (הכוללים שירותי בריאות נוספים (שב"ן) בקופות החולים, ביטוח בריאות מסחרי בחברת ביטוח, ביטוח סיעודי, ביטוח שיניים וביטוח בריאות אחר), ואת הקשר בין הוצאות אלה לבין מאפיינים דמוגרפיים, כלכליים-חברתיים וגיאוגרפיים.

 

שיטות:

מקור הנתונים הוא סקר הוצאות משק הבית לשנת 2014, הכולל 8,465 משקי בית מ  245 יישובים עירוניים וכפריים המייצגים 2,371,612 משקי בית בכלל האוכלוסייה בישראל. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות פרוצדורות המותאמות לשיטת הדגימה, בשתי רמות: בראשונה נבחנו ההבדלים בין משקי בית שרכשו ביטוחי בריאות משלימים לבין משקי הבית שלא רכשו, ובשנייה נבחנו ההבדלים ברמת ההוצאות בקרב הרוכשים.

 

ממצאים:

  • נמצא כי כ-84% ממשקי הבית בישראל רוכשים ביטוח בריאות משלים כלשהו, כאשר מתוכם כמעט כולם רוכשים שב"ן באחת מקופות החולים.
  • לכמעט שליש ממשקי הבית בישראל יש כפל ביטוחי, כלומר בעלות גם על שב"ן וגם על ביטוח בריאות מסחרי.
  • אי-בעלות על ביטוח בריאות משלים כלשהו שכיח יותר בקרב: משקי בית המתגוררים בישוב בעל דירוג סוציואקונומי נמוך, ערבים, בעלי רמת השכלה נמוכה, משקי בית ללא בעלות על מכונית, משקי בית המתגוררים בישוב פריפריאלי וחרדים.
  • הסתברות גבוהה יותר לרכישת ביטוחי בריאות משלימים נמצאה קשורה באופן חזק ובלתי-תלוי עם מספר משתנים: מצב משפחתי - אלמן, קבוצת אוכלוסייה - יהודים ילידי ישראל, רמת דתיות - חילוני, רמת השכלה גבוהה, וכן רמת הכנסה גבוהה.
  • רמת הוצאות גבוהה בקרב הרוכשים נמצאה קשורה עם מצב משפחתי - אלמן או נשוי, רמת דתיות - חילוני, קבוצת אוכלוסייה - יהודים ילידי ישראל, רמת השכלה גבוהה, רמת הכנסה גבוהה ומגורים בישוב מרכזי מאוד.

 

מסקנות:

  • הכפל הביטוחי מיוחס בין השאר לרמת אמון וביטחון נמוכים במערכת הציבורית, ועשוי להביא לאי-יעילות ובזבוז משאבים.
  • לביטוחי הבריאות המשלימים חדירות נמוכה יותר בקרב השכבות החלשות. יתכן ובפועל מעוטי היכולת לא יכולים לרכוש ביטוחים משלימים, וגם אם רכשו לא תמיד יכולים להשתמש בשירותים בשל הצורך בהשתתפות עצמית. מצב זה עשוי לתרום להגדלת פערי הבריאות.
  • בקרב הלא יהודים נצפה הן סיכוי נמוך במיוחד לרכישת ביטוחים משלימים והן רמת הוצאה נמוכה משמעותית משאר קבוצות האוכלוסייה. בנוסף למעמד חברתי-כלכלי נמוך, ייתכן וזה נובע מנגישות נמוכה יותר לשירותי בריאות ולמידע בנושא ביטוחי הבריאות המשלימים בקרב אוכלוסייה זו.
  • ייתכן והנטייה המופחתת להוצאות על ביטוחי בריאות משלימים בפריפריה נובעת ממצב כלכלי קשה יותר ומקושי לממש את שירותי הבריאות הנוספים הכלולים בפוליסה.

 

 

מידע מפורט בפרק המצורף

דוח הוצאות משקי בית על ביטוחי בריאות

 

 

חזור